נחום לעווי

נחום לעווי
	קברו של רבי נחום שאדיקר בהר הזיתים
לידה	1813
פטירה	1865 (בגיל 52 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	?–1865
תפקידים נוספים	ראש כולל
אב	אברהם לעווי
צאצאים	דוד בהר"ן; שלמה זלמן בהר"ן לעווי ;

הרב נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; ה'תק"ע, 1810 בערך – י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה הרב של העיר שאדיק שבפולין. לאחר עלייתו לארץ ישראל התמנה לראש כולל פולין. הוא ואחיו הם ראשי משפחת וייספיש בירושלים.

קורותיו

נולד לרב אברהם לעווי מפוזנא, שהיה תלמיד רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג. אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק משלשין. מבין ארבעת אחיו התפרסמו הרב שלמה זלמן שכיהן כרב של פרוסט וזלוצ'וב, הרב אשר לעמיל לעווי שכיהן כרב של גאלין ובסוף ימיו אב בית דין בירושלים, והרב יעקב יהודה לייב לעווי שכיהן כרבה של שלשין ובסוף ימיו בירושלים. בצעירותו למד אצל רבי שלמה זלמן ליפשיץ ובגיל שמונה עשרה הוסמך על ידו. לאחר נישואיו לחיה סימפלוניה שימש במשך מספר שנים כרב של העיר שאדיק שליד קאליש.

בשנת תר"ה (1845) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי יעקב יהודה לייב, מחבר הספר "בית לאבות". לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל^[^{דרוש מקור]}. בשבתו בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, כשהוא יושב רוב ימיו בצום, עטוף בטלית ותפילין. למד קבלה יחד עם אחיו ורבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה כהן. התמנה לראש כולל פולין. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה-לאה ריבלין, בת הרב משה ריבלין, מנהיג האשכנזים בירושלים במשך כמה שנים.

נפטר במגפת הכולרה שפרצה בשנת תרכ"ה. נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בין אחיו הרב יהודה לייב והגאון מקוטנא. במכתב שהופיע בהלבנון (ה'תרכ"ו מס' 23) כתב עליו ר' יעקב ספיר,

"לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."

נוסח מצבתו: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה (פיו) מגרסה יומם ולילה, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".

בשנת תשמ"ג (1983) הוקמו על שמו ישיבת הר"ן (ראשי תיבות: הרב ר' נחום), על ידי צאצאו הרב צבי וייספיש. כן קרויים על שמו, רחוב בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים, ורחוב בשכונת הגפן בביתר עילית.

ילדיו

מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ובת, בהם הרב שלמה זלמן בהר"ן לעווי (ראשי תיבות: בן הרב ר' נחום), ממייסדי שכונת מאה שערים ושכונות נוספות. זמן קצר שימש כחבר בית דינו של המהרי"ל דיסקין.

בתו נישאה לרבי יהודה ברגמן בנו של רבי אליעזר ברגמן. מצאצאיהם, חבר מועצת גדולי התורה הרב מאיר צבי ברגמן.

מאשתו השנייה נולדו לו שלושה בנים ובת, בהם הרב דוד בהר"ן.

תקופת חייו של הרב נחום לעווי על ציר הזמן
ציר הזמן

תורתו וספריו

אבני קודש על מסכת בבא מציעא (ירושלים, ה'תרל"א)
שו"ת אבני קודש, (ירושלים, ה'תשל"ה)
"מוריה" (שנה ראשונה, גיליון ח-י)
עוד מתשובותיו נדפסו בספר בית אבות של אחיו רבי יהודה לייב לעוי, ובשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש. חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת מהרי"ל דיסקין.

קישורים חיצוניים